יום שבת, 1 בספטמבר 2012

לא סופרת נקודות

מהרגע שנהייתי אמא (ולקח לי 39 שנים), הבנתי שאם לא ישנים, אז אוכלים.
שמתי לב שאני אוכלת/מנשנשת/מיישרת כמעט בכל שעה ביממה.
הכי כיף? בארבע בבוקר. אני יודעת שזה סתם ומחר אשנא את הבטן שלי אבל, סורי קנט הלפ איט. בבית, בחוץ, עם שליח, לבד, שאריות, פג תוקף, פיוז'ן וגם לעיתים את הלב.

מודה, אוהבת לאכול ומהכל וכך כשאני מרוכזת באוכל, אני מגלה פסים ונקודות של אושר טהור:

פסי טחינה בריקוד סוער - לא למות?
פרחי קמח עם כל מיני נקודות - בעיניי זו שלמות
ולא הגענו לצילחות - אמא! איזו אמנותאבל דווקא לפעמים, הכי כיף פשוט


 ככה זה כשאמא לא יודעת לבשל לזאטוט
רק יודעת לאלתר כל מיני שטויות 
עם פרצופים וטקסטורות
העיקר שיהיו קלוריות
וכולנו נישן בלילה עם בטן מלאה, רצוף לפחות 8 שעות אמן!והנה תובנה לחיים: פליסה עושה קסמים :)


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה