יום ראשון, 27 באפריל 2014

שיר שואה



אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
אבל תוי פניה כבר מטושטשים
היא איתי כל הזמן בפנים עמוק
עולה מדי פעם לתודעה בדמות געגוע 
וחיוך ולעיתים גם דמעה

אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
אבל שפת גופה כבר דהתה
ומילותיה הספורות נטמעו
כה עמוק במי שנהייתי
בדעותיי, בנשיותי, בכעסי, בשמחתי

אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
כי את סבא לא הכרתי
וגם את משפחתו הראשונה
שאבדה ויחד עימה נלקחה לו השמחה
ונותרה בו רק מטרה אחת ופרידה

אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
ואת שיערה האפור בתסרוקת רוד סטיוארט
שכוכבו דרך ונהיה סבא בעצמו
ואט אט דעכו סולני הלהקות
ושינו פניהם לדמויות וירטואליות

אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
והזכרון כבר נחלש וגם הראיה מקרוב
והמבטא ההונגרי כמעט נשמע זר
ואין מי שידבר או ישתוק
כמעט 20 שנה סבתא, זה רחוק

אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
יושבת עם התיק וכועסת על אבא
אופה רולדות וישנה בסלון
אבל הבית נמכר והספה נזרקה
והריהוט הפך רטרו או סתם מאיקאה

אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
ולספר את סיפורה לדור החדש
שלא יכיר ויחשוב שזו אגדה רחוקה
ויקשיב, יהנהן בעודו באייפון
בלי לחוש את הכאב של המקור הראשון

אני מאוד רוצה לזכור אותך, סבתא
והלוואי שיכולת עין כחולה לנו לקרוץ
כי אנחנו סבתא, אנחנו כבר גדלנו
אבא הפך לסבא ונולדו נכדים
והיינו שמחים להכיר לך אותם, הנינים
שלך.

סבתא אדלה ברגר הוליץ
1924-1995-


הבית במושב
 בטרנסילבניה אחרי המלחמה

אני ובת דודתי עם סבתא
נכדה ראשונה

משפחת ברגר

סבתוש שלי
עם החברים בשדה

בימים צעירים יותר

סוד לסבתא ששכחתי



יום רביעי, 16 באפריל 2014

כספומט הרגשות

בכספומט הרגשות בקצה הרחוב, אזל המזומן
אנשים משכו משכו לקראת ערב חג והוא נשאר לו מרוקן
העובדים החרוצים ימלאו אותו שוב בחול המועד
והדורשים עם ראש מושפל, מנסים להתעודד.

איש לא רוצה להיות במינוס רגשות
במיוחד בתקופת חגים מתמלאים בחששות
רוצים להרגיש, לחוש ולחוות
לא לברוח לריק הגדול, או לפחות לנסות

בחגים, יש פריחה בשוק האפור
הרי ברגשות אמרנו שיש מחסור
הריבית חריגה וגובהה כה רב
אם לרגע תחפוץ בחג להיות מאוהב

ורק לרגע קט מתכנס בעצמו
אחרי שהכספומט דחה כרטיסו
ומדגדג לו רגש מוכר ישן חדש
אולי לא צריך הלוואה, אלא להיות מגובש
מרוכז בתוכתוכו, יודע שישנם
לא מחפש בחוץ רגשות, זוכר שגם אצלו זה קיים

ואני בחג הזה הפקדתי מעטפה
ובתוכה מעורבים רגשות בהמחאה
בתקופת ימים כזו, עומס רגשות 
לא נותן לישון, מציף בתחושות

יום אחד יתאזן חשבון עו״ש הרגשות
החמלה, הכעס, האהבה יהיו על מי מנוחות
ועד אז אפקיד, אמשוך, אחייה
בינתיים שנצ וחג שמח שיהיה :/


ובינתיים בבוגרשוב...