יום שבת, 29 ביוני 2013

הכיני נפשך לחופש


לפני שלושים שנה חיכיתי לזה בטירוף.
לפני עשרים שנה לא עניין אותי מתי ואיך.
היום אני ממש לא בעניין.
החופש הגדול.

הו לפחד ולאימה, עת מתקרב לו חודש יוני כל שנה ועימו רעש הטינאייג'רים מה-20 לחודש והוריקן הילדים מיולי, או אוגוסט, תלוי כמה כסף יש לך לקייטנות. מכיוון שכך, חשבתי על עשרת השיפורים שיקלו על עומס החום והילדים. שימו לב:

1. אספנות
אספו ברושורים, לינקים, מטבעות וכל דבר שיוכל לממן קיטנות לילדים, לפחות עד ה-25.8.
אם אין בנמצא, התחננו לסבא וסבתא או לבנק להלוואת קייטנות בריבית פריים מינוס מיגרנה.

2. חירשות
רכשו מבעוד מועד אטמי אזניים מהסוג האיכותי. אין לדעת מתי השכן המגניב, נוף טלמור, יחליט לאכול את ראש חבריו בחדר המדרגות או הבנות על הספסל יריבו מי ראתה ראשונה את השמלה בזארה ולמה יש חרם על דין. (אולי כי היא יוצאת עם נוף?)

3. חברותא
הצמדו תמיד להורים פעילים, אלה שיזמינו אליהם הביתה, יכינו ארוחת ערב והם גם שיפעילו גם את ילדכם ואף יגידו שהוא יכול להצטרף אליהם לגי'מבוקפוץ והם יחזירו אותו עוד שעתיים. והנה כך, הרווחתם פעמיים! ייאיייי

4. חנופה
מגיל 20 בערך יכולנו לסנן את ההורים שלנו ועד היום יש מילים שנאמרות ואנחנו קופצים מעצבים. אבל חברים! אל תשכחו, אבאמא שלכם לעיתים מעצבנים אבל הם סבא וסבתא וזה הכי חשוב. לכן, אין מקום לריבים ועימותים, רק להסכמה וחנפנות. העיקר שיסכימו לקחת אליהם את הילדים ללילה אחד או 4.
*נכון לגבי כל בן משפחה המוכן לארח בביתו ועדיף רחוק.

5. לינה
שחררו את האייפד שלכם, הפרדו ממנו לחודשיים, אין טעם להקשר לרכוש כמו שאומרים הבודהיסטים. הורידו כל אפליקציה אפשרית שתרתק אותם למסך לפחות לשעתיים ביום וכך, אם אתם במקרה איתם בבית, תוכלו לנמנם ואפילו אם יפעילו את הווליום בשיאו, לא תשמעו כלום. העייפות תכריע.
*ניתן להשתמש גם באטמים מסעיף 2

6. חונכות
הקדישו חצי שעה ביום למוסיקה איכותית. ספרו להם על איזו מוסיקה אתם גדלתם והשרישו בהם את איכויות הרוקאנ'רול והאייטיז ולא לפחד גם ממוסיקת הדכאון ששמעתם כשנשבר לכם הלב. כך הם יספגו מעט תרבות (לא, הכבשה שושנה היא תת תרבות) יוציאו אנרגייה על ריקודים (לא, גנגם סטייל זה לא איכות) ואתם בין לבין תפזזו את פניק און דה סטריטס או לונדון. פניק היר טו

7. נוחות
לאמיצות בינינו שעל עקבים רוב היום, מומלץ להכנס לטבע נאות או האווניאס ולרכוש זוג כפכפי נוחות שיפנקו את רגליכן הגמורות לפחות לחודשיים. מומלץ לעשות פדיקור איכותי כדי שבין רדיפה אחרי הילד (מעניין איפה אחותו) לכיבוי עוד שריפה (לאאאא, לא לזרוק את החתול מהחלון), יהיה לך רך ונעים בכפות הרגליים. הסטילטו יחכו כמה חודשים או שנים

8. בילוי
אם אתם מאלה שנוסעים לנופש עם הילדים, השתדלו שיהיו המון ילדים אתכם, או יותר טוב שיהיה מועדון/חדר משחקים לילדים בלבד ובעצם תפגשו אותם רק בארוחות ובבריכה. גם אז אפשר לעשות את עצמכם שאתם לא מזהים/מכירים/של מי הילד הזה???

9. שיזוף
השמש מזיקה לנו לעור ובעיקר לעור הפנים ואין לנו עניין להראות זקנים, אפילו שאנחנו כבר ממש זקנים ולכן כדאי לסור לים עם הזאטוטים אחה"צ כשהשמש מלטפת והמים חמימים (שקר כלשהו). אחרי טבילה, ארטיק ובניית מגדלי אקירוב בחול, קברו אותם בחול עד הצוואר. הם מתים על זה! שימו להם מים ופירות ליד שלא יתיבשו חס וחלילה. בינתיים כדי לא להשתזף בטעות, פתרו תשבץ הגיון או התעדכנו בוואלה! סלבס

10. אהבה
תכל'ס עם כל הציניות והזיעה שגורמים לנו הגמדים הקטנים, הם יצורים מתוקים להפליא שמידי פעם אפילו גורמים לנו לאושר זמני. אז אם יוצא לכם להיות סתם ביחד, ללכת לטייל עם הכלב או ללכת לקפה השכונתי, תגלו שהם ממש מצחיקים ויש על מה לדבר איתם. מדהים כמה שלא משעמם איתם לרגע. אגב, אם תלכו לקפה, עדיף שיהיה ילדים פרנדלי כדי שהמלצריות לא יחטפו עליהם תג'ננה אם הם בדיוק שפכו את הקולה, ציירו על הספה או סתם הטרידו את השולחן השכן.
במקרים כאלה, בלעו כמה רגיעונים לפני היציאה והכל יראה לכם פאן פאן פאן.

חופשה נעימה :)

חברתי ניקי מגניבה ומפעילה, גם לימי הולדת! 

קפה חנדלה הוא פרנדלי יחסית. *צולם בעת מנוחה

שמלה ומטריה בקיץ. מה שתרצה מאמי

ג'ימבוקפוץ. כי אמא תיכף קופצת

סבא בסבבה, הילדים קצת פחות

היצירתיות חשובה! כי מי שאוכל טוב, ישן מצוין

אייפד לכל ילד! או ל-2

אירוח בבתים של אחרים. הדשא תמיד ירוק יותר

תכל'ס, הם היחדים שמקשיבים לנו

א ה ב ה 3>


















יום שני, 10 ביוני 2013

נ נח נחמ נחמני


לפני כארבע שנים הייתי בדייט, בערב שבת, באוגוסט וזה מה שאני זוכרת:
1. אכלנו במיטבר. היה מידיום רר
2. היו לי כ-40 שיחות שלא נענו ועשרות אסמסים

זה היה הערב של הרצח בבר נוער. גרתי בנחמני בדירת ההיפסטרים שלי, 2 חדרים וחניה, במחיר שווה כי נתקעתי שם ל-11 שנים. ברגע הרצח, לא הייתי בבית, במרחק של 2 בניינים וקפה נואר. כשחזרתי מהדייט (סליחה שאני לא זוכרת את שמו, בכל זאת עברו 4 שנים), קלטתי את גודל הזוועה שנגעה אפילו באדישי העיר, באדישי השכונה. רצח של נוער. פה ליד הקפה. נורא.

הזוועה נמשכה הרבה אחרי כשלא מצאו את הרוצח. הדיבורים בשכונה היו על מישהו מביניהם שמכיר, שיודע, שכועס. השכן בדלת ממול הבר נוער, סיפר בטיול עם הכלב מה שמע וראה. שכנה אחרת נתנה פרשנות אחרת והרחוב סער.

מה שיפה וגם לא, בשכונה תל אביבית הוא, שדברים חוזרים למסלולם ממש מהר, האנשים הולכים לעבודה, מחפשים חניה, יוצאים לבר ושותים כרגיל את הקפה עם העיתון בשכונתית.
בארבע שנים האלה, התחלף השלטון (מהפח אל הפחחחחח), בניינים נהרסו ונבנו חדשים, מסעדות ותיקות נשארו ושינו תפריטים, תל אביב עברה לאזור חניה אחד, קצב נכנס לכלא ואני עזבתי את השכונה. כבר לא בדייטים, לא בעיר ויותר בכיוון של חיפוש קייטנה לקיץ אבל עדיין השכונה היא חלק מחיי. ממשיכה לבוא לבלה התופרת, לסמיון הסנדלר (הגאון), לחומוס נחמני וקפה נואר. זהו כוחו של הרגל. לים נוסעים מנחמני וגם חניה מחפשים שם כי הטריקים ורזי החניה השמורים לדיירי הרחוב עדיין תקפים. כל פעם אני נפעמת מחדש איך השכונה משנה בנייניה ופניה והסנטימנטים שלי פוחתים. לא הייתי חוזרת, כי זה מרגיש שייך לתקופה אחרת בחיים עם זכרונות טובים וחלק ממש גרועים, אבל כיף לי להיות תיירת לכמה שעות בשכונה, לבקר חברים, לקבל את ההפוך שלי ולחזור לקן החם שלי. 



היו ימים בנחמני עם חתיכת היסטוריה
היו ימים בנחמני עם רעש שיפוץ משש בבוקר 
לא החומוס הכי טוב אבל היי, דקה מהבית

בית הפגודה, נמכרה לגרמני (טפו) מליונר

הכיכר הכי יפה בעיר! מצויינת לדייט ספסל. אלברט
בר נוער. חניה בבניין ורצח חפים מפשע
בבוקר קפה מעולה, בצהריים פגישת עבודה ובערב על הבר.
קפה נואר