נתתי ברוקנרול השבוע. ההופעה של רד הוט צ'ילי פפר או בשמם המגניב RHCP היתה פשוט לוהטת! ערב מושלם של גיטרות, רוקרים בני חמישים שהייתי עושה להם הרבה ילדים, נקניקיה בלחמניה בעשרות שקלים וצבע אחד: אדום.
והנה לקט האדומים שלי להיום:
גלוי רועש!
פעם אתא שלטו באדום אש
פעם אתא שלטו באדום אש
 |
מכוניות הדואר של פעם ברד-שיק
כמו אחרי מני-פדי מבריק |
 |
באייטיז חלומות מתגשמים
באדום עם זיקוקים |
 |
אדום הוא צבע סוער וחושני,
כמו ההפתעה בפיטנגו שבגינה שמטפח מאמי שלי
|
 |
וכמובן צבע האהבה
לכל סיטואציה מדליקה
|
 |
והאהבה לאוכל ובליסה
(אלוהים תעשה שאהיה רזה למרות שאני אוכלת ללא הפסקה)
|
 |
וילד אחד שמצייר באדום או יותר נכון מלכלך
אותי אחריו כה כורך
|
 |
והקפה האדום הזה עם הלק האדום,
תמיד מעביר לי את היום
|
 |
ואני שבודקת את יעודי, לאדום נשאבת
בקומפוזיציות ושילובים שאני כ"כ אוהבת
|
 |
המשפר הרשמי למצברוח
לא ללחץ, כן לקינוח
|
 |
האדום הזה שעושה חיוך ורק טוב
נותן לי אנרגיות לשאוב
|
 |
כי אמרו שלהיות שמח מוכרחים
והפעם אני לא מהמתווכחים
|
 |
אהה והנה לסיום אמנם לא חריפים
ולא אדומים ולא חתיכים (כמו אנתוני)
בלי שרירים וקעקועים
אבל גם הם פלפלים :)
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה