יום שני, 28 בינואר 2013

חיים שכאלה


מלא זמן לא כתבתי, הייתי עסוקה בעיצוב הקולקציה הראשונה של  פסים ונקודות, יחד עם אחותי כמובן. אז ציירתי על דף, מצאנו תדמיתנית (לא נחזור אליה שוב), קיבלנו דוגמאות, תיקנו, מדדנו, כמעט עברנו לגור בחנות סדקית (של פעם! מלאה בכפתורים) ובמתפרה. 
כמובן שבמקביל יש ילדים, כלים, מזגן מקולקל, בנזוג שתקוע בעבודה, כביסה וזה, אבל, קטן עלינו. בכיף, אני אומרת. 
המכירה הראשונה היתה בבית של אחותי, צרפנו את התכשיטים של אמא ואת התכשיטים של שירלי הוליץ, בת דודתנו הכה מוכשרת וממש התרגשנו. ובצדק. 
הגיעו חברים ומכרים מכל תקופות חיי: מחברות של התיכון, חברות מהצבא, חברות ממשרדי הפרסום בהם עבדתי לאורך השנים, חברות של חברות, בנות דודות, דודות ונשות בני הדודים, שכנות, אמהות מהגנים, מהגינה, מהפייס, מהאינסטוש ואפילו בעלת בית אחת :) מדהים, כל אחת ואחד מהם שייך לתקופה אחרת בחיים שלי ועדיין כאילו הזמן לא הפריד מעולם.
לא זוכרת מתי דיברתי כל כך הרבה ויותר מזה, חיבקתי וחייכתי ללא הרף! לא אופייני לי. אז היה מדהים, נעים וכולן יצאו עם שקית, החמיאו, פירגנו ואפילו רק אמרו מילה טובה. שווה.
אפילו בבלוג השווה של הגר טהר לב פירגנו לקולקציה. ייאייי!
בעצם אם לסכם, חוויתי סוג של "חיים שכאלה" ללא אקסים וכל מיני גברים מהעבר, אלא יותר חברות-שותפות-אחיות לארבעים שנים האלה בהם אני מנסה לחיות. ומצליחה מדי פעם :)

החצאיות הצבעוניות 
טייץ ע"ש שר הרוקרית עם עוד לקוחה מרוצה

חפתים? מישהי?

צעיפים על שם סבתא שלנו, סבתא לוטי

חבריות אינסטגרמיות

התיקים ההורסים של duchesscase

האחיות רצוצות ומרוצות

השארנו את חותמנו
נתראה במכירה הבאה. ביוש

תגובה 1:

  1. ככה זה כשיש שתיים :) היה נהדר, ויהיה עוד, אני בטוחה! XO

    השבמחק