יום שבת, 1 בדצמבר 2012

דוגרת. בשקט

אסור לי לדבר על זה אבל יש מלאכה רבה והמון עשייה בכמה מסלולים, עם אחות, עם חברה ותמיד עם משפחה תומכת אבל זה ממממממש מרגש. למדתי כמה דברים בסיסיים:

פחות נגטיבית = יותר אטרקטיבית
יותר אוהבת = פחות חושדת
עולה במגמת ההקשבה = יותר שווה
מניחה לפעם = הווה זה הטעם
שמחה במה שיש = תכלס קשה לקום בשש
מנקה, מעבירה = בקרוב המכירה

אז אני בשקט בשקט, אספר רק על התוכן שנתן לי דחיפה, החיפושים האינסופיים (ותודה על כך) וטעימה מהטקסטיל והטקסטורות שיהיו שם. רמז: לא רק פסים ונקודות. גם לבבות, ציפורים, משבצות, קוביות וצבעים זוהרים. אבל בשורה הכי הכי למטה אגיד שזה יהיה מינימליסטי. סימפל. וויש אס לאק 3>

הצבעים האלה של הילדים. כיף

מסר לחיים. באמת

אוכל שגיא מכין לי. אמנות

כתב יד של מישהו אחר. מרתק!



מתוק זה השחור החדש. בעצם, תמיד היה, רק ההיפך. משמין

חברה טובה זה כמו עוד יד. בעצם עוד לב

מה שאודרי אמרה

הכי פשוט. צריך רק לראות 


אברוש קדברוש 
רשתות לשערות. סמכו עלי
אחות ובנזוג. מה היה שם באמת?
הציפורים מהתמונה הקודמת ועוד בדים. מממממ...

גמאני!
נקודה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה