כמו הריון, רק בלי בחילות

מסתמן כיוון. זה מאוד מרגש ומאוד כיף ומשאיר אותי ערה עד 2 בלילה (וגם כך ב-2:30 גוש קטן ובלונדיני טורח לבדוק אם אני "ערה?"), אז משהו מתחיל להיווצר! מרגיש כאילו נכנסתי להריון והולך להיוולד אוטוטו בייבי חדש (לא כולל בכי, חיתולים וגזים) שיהיה אני מקווה, פיור פאן.
ואלו פסי האושר שלי:

*צולם ביום חול לפני שנתיים וחצי. למצולמים אין קשר לפרוייקט הנוכחי. בקיצור אני לא באמת בהריון. 

איזה כיף כשיש מטרה בחיים ותחושת ה"לא בא לי כלום, אני במשבר ה-40" מתחילה לזוז הצידה ומפנה מקום ליצירה.
אז מיום שהתחיל ככה:

התחלתי להסתכל טיפה אחרת על דברים

לגעת בחומרים וטקסטורות

להיזכר בדברים שאהבתי לעשות

ועם מי אהבתי

להיות במילים, בטיפוגרפיה

בצבעים

ופשוט לתת לעצמי להיות שם. הפוגה ממני.

(חדש! ההשראה מגיעה גם עם מינוס בבנק, ביקורות מכל עבר ותדהמה של הסובבים. הפתיע גם אותי! תנסו, זה כדאי)

אגב, לא חייבים פסים ונקודות. אפשר גם משבצות :)