לפני 4 שנים וכמה שעות
התעוררתי לכאבי תופת ואימה
גיליתי חתך מוזר בבטני
ואיזה רופא שטען שאני אמא
ראיתי אותך לכמה שניות
באמצע הניתוח ההוא
אפאחד לא אומר לאמהות
מה מחכה להן אחרי שישתחררו
להגיע מדדה למחלקה
זו בהחלט משימה עצומה
לחפש את התינוק שלך בין המאות
ולהדוף את יועצות ההנקה
אחרי שצרחתי כדור מייבש
או ווליום או כל משכך שבארונית
שמתי אותך עלי והסנפתי
הכאב נשאר, אבל הייתי סקרנית
לידה ראשונה היא מין סוד כמוס
אפאחת לא מספרת את האמת
תכלס זה כואב ומורט עצבים
אבל משם קשה כבר לרדת
גם זו היתה הנחה מוטעית
בבית לוקח זמן עד שאת מסתגלת
לילות לבנים, עייפות כרונית
ואת בחיים לא רוצה שוב ללדת
כולם נורא שמחו והתרגשו מהתינוק
ואני ברגשות מעורבים
ניסיתי לקום או להתעטש או לצחוק
ואני בוכה בכי מרורים
אבל, בכל הקושי והבלאגן
גדלים כל מיני טיפוסים חדשים:
אמא, אבא חדש ישן, אח חדש
וילד אחד שאותי די הרשים
למרות שלעיתים אני תוהה
אם יש עתיד בעולם, במדינה
אם הרוע והטאבלטים ישתלטו
לאן הבאנו אותך ואיך חייך יראו…
לני שלי, הפכת אותי לפתטית
בקבוצות וואטסאפ חברה
לשורצת גינות, הצגות, הופעות
אבל הכי מאי פעם: שמחה.
הלוואי שתמיד תרגיש אהוב ומאושר
שתמשיך להיות כזה מצחיקול ומתוחכם
שנשרוט אותך הכי פחות שאפשר
שתדע שבשבילנו אתה הכי מושלם
:אוהבים הכי בעולם
אמא, אבא, ליבי, ניסו ותולי
09.11.14
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה