אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
אבל תוי פניה כבר מטושטשים
היא איתי כל הזמן בפנים עמוק
עולה מדי פעם לתודעה בדמות געגוע
וחיוך ולעיתים גם דמעה
אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
אבל שפת גופה כבר דהתה
ומילותיה הספורות נטמעו
כה עמוק במי שנהייתי
בדעותיי, בנשיותי, בכעסי, בשמחתי
אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
כי את סבא לא הכרתי
וגם את משפחתו הראשונה
שאבדה ויחד עימה נלקחה לו השמחה
ונותרה בו רק מטרה אחת ופרידה
אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
ואת שיערה האפור בתסרוקת רוד סטיוארט
שכוכבו דרך ונהיה סבא בעצמו
ואט אט דעכו סולני הלהקות
ושינו פניהם לדמויות וירטואליות
אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
והזכרון כבר נחלש וגם הראיה מקרוב
והמבטא ההונגרי כמעט נשמע זר
ואין מי שידבר או ישתוק
כמעט 20 שנה סבתא, זה רחוק
אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
יושבת עם התיק וכועסת על אבא
אופה רולדות וישנה בסלון
אבל הבית נמכר והספה נזרקה
והריהוט הפך רטרו או סתם מאיקאה
אני מאוד רוצה לזכור את סבתא
ולספר את סיפורה לדור החדש
שלא יכיר ויחשוב שזו אגדה רחוקה
ויקשיב, יהנהן בעודו באייפון
בלי לחוש את הכאב של המקור הראשון
אני מאוד רוצה לזכור אותך, סבתא
והלוואי שיכולת עין כחולה לנו לקרוץ
כי אנחנו סבתא, אנחנו כבר גדלנו
אבא הפך לסבא ונולדו נכדים
והיינו שמחים להכיר לך אותם, הנינים
שלך.
סבתא אדלה ברגר הוליץ
1924-1995-
 |
| הבית במושב |
 |
| בטרנסילבניה אחרי המלחמה |
 |
| אני ובת דודתי עם סבתא |
 |
| נכדה ראשונה |
 |
| משפחת ברגר |
 |
| סבתוש שלי |
 |
| עם החברים בשדה |
 |
| בימים צעירים יותר |
 |
| סוד לסבתא ששכחתי |
