‏הצגת רשומות עם תוויות new. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות new. הצג את כל הרשומות

יום שני, 28 בינואר 2013

חיים שכאלה


מלא זמן לא כתבתי, הייתי עסוקה בעיצוב הקולקציה הראשונה של  פסים ונקודות, יחד עם אחותי כמובן. אז ציירתי על דף, מצאנו תדמיתנית (לא נחזור אליה שוב), קיבלנו דוגמאות, תיקנו, מדדנו, כמעט עברנו לגור בחנות סדקית (של פעם! מלאה בכפתורים) ובמתפרה. 
כמובן שבמקביל יש ילדים, כלים, מזגן מקולקל, בנזוג שתקוע בעבודה, כביסה וזה, אבל, קטן עלינו. בכיף, אני אומרת. 
המכירה הראשונה היתה בבית של אחותי, צרפנו את התכשיטים של אמא ואת התכשיטים של שירלי הוליץ, בת דודתנו הכה מוכשרת וממש התרגשנו. ובצדק. 
הגיעו חברים ומכרים מכל תקופות חיי: מחברות של התיכון, חברות מהצבא, חברות ממשרדי הפרסום בהם עבדתי לאורך השנים, חברות של חברות, בנות דודות, דודות ונשות בני הדודים, שכנות, אמהות מהגנים, מהגינה, מהפייס, מהאינסטוש ואפילו בעלת בית אחת :) מדהים, כל אחת ואחד מהם שייך לתקופה אחרת בחיים שלי ועדיין כאילו הזמן לא הפריד מעולם.
לא זוכרת מתי דיברתי כל כך הרבה ויותר מזה, חיבקתי וחייכתי ללא הרף! לא אופייני לי. אז היה מדהים, נעים וכולן יצאו עם שקית, החמיאו, פירגנו ואפילו רק אמרו מילה טובה. שווה.
אפילו בבלוג השווה של הגר טהר לב פירגנו לקולקציה. ייאייי!
בעצם אם לסכם, חוויתי סוג של "חיים שכאלה" ללא אקסים וכל מיני גברים מהעבר, אלא יותר חברות-שותפות-אחיות לארבעים שנים האלה בהם אני מנסה לחיות. ומצליחה מדי פעם :)

החצאיות הצבעוניות 
טייץ ע"ש שר הרוקרית עם עוד לקוחה מרוצה

חפתים? מישהי?

צעיפים על שם סבתא שלנו, סבתא לוטי

חבריות אינסטגרמיות

התיקים ההורסים של duchesscase

האחיות רצוצות ומרוצות

השארנו את חותמנו
נתראה במכירה הבאה. ביוש

יום שבת, 1 בדצמבר 2012

דוגרת. בשקט

אסור לי לדבר על זה אבל יש מלאכה רבה והמון עשייה בכמה מסלולים, עם אחות, עם חברה ותמיד עם משפחה תומכת אבל זה ממממממש מרגש. למדתי כמה דברים בסיסיים:

פחות נגטיבית = יותר אטרקטיבית
יותר אוהבת = פחות חושדת
עולה במגמת ההקשבה = יותר שווה
מניחה לפעם = הווה זה הטעם
שמחה במה שיש = תכלס קשה לקום בשש
מנקה, מעבירה = בקרוב המכירה

אז אני בשקט בשקט, אספר רק על התוכן שנתן לי דחיפה, החיפושים האינסופיים (ותודה על כך) וטעימה מהטקסטיל והטקסטורות שיהיו שם. רמז: לא רק פסים ונקודות. גם לבבות, ציפורים, משבצות, קוביות וצבעים זוהרים. אבל בשורה הכי הכי למטה אגיד שזה יהיה מינימליסטי. סימפל. וויש אס לאק 3>

הצבעים האלה של הילדים. כיף

מסר לחיים. באמת

אוכל שגיא מכין לי. אמנות

כתב יד של מישהו אחר. מרתק!



מתוק זה השחור החדש. בעצם, תמיד היה, רק ההיפך. משמין

חברה טובה זה כמו עוד יד. בעצם עוד לב

מה שאודרי אמרה

הכי פשוט. צריך רק לראות 


אברוש קדברוש 
רשתות לשערות. סמכו עלי
אחות ובנזוג. מה היה שם באמת?
הציפורים מהתמונה הקודמת ועוד בדים. מממממ...

גמאני!
נקודה.